מאמרים נוספים

אנחנו כאן כדי לעזור!

פנו אלינו בכל שאלה
ונחזור אליכם בהקדם עם ייעוץ מקצועי

ניכור הורי

מאבק הגירושין מגיע לפסים מכוערים? ייתכן כי מדובר ב"ניכור הורי" – חשוב שתכירו את הסעדים שעומדים לרשותכם ותימנעו ממצבי הסתה של ילדיכם נגדכם.

החוק בישראל מנסה להגן ברמה המקסימלית על ילדים להורים גרושים מפני חטיפתם הפיזית, בעת מאבקי משמורת.

עם זאת, טרם עוגנו בחוק הסדרים אשר מאפשרים מניעת "חטיפה נפשית" – כלומר: ניכור הורי.

הצעת החוק של חברת הכנסת רויטל סויד שואפת ומתכוונת ליצור שינוי במצב הקיים ולהעניק אמצעים יעילים וזמינים להתמודדות עם המצב, אלו לטובת הורים החווים "ניכור הורי", כלומר,  שילדיהם "נחטפים" מהם רגשית באמצעות הסתה ושטיפת מוח של ההורה השני נגדם.

כעת, בטרם החוק יתקבל – אותם הורים אשר הם וילדיהם קורבנות של ניכור הורי, יכולים לפנות לבית המשפט ולבקש סעדים אשר יעזרו להם לשנות את המצב.

במאמר זה תוכלו לקבל את כל התגובות לשאלות המהותיות אודות תופעת הניכור ההורי, הסימנים המעידים על ניכור הורי, הדרכים להוכיח ניכור הורי, פעולות נגד ההורה המנכר, השבת הילד בחזרה לחייך ועוד.

מהו ניכור הורי?

ניכור הורי הוא מושג אשר נוסח ונקבע בשנת 1985  על ידי פרופ' ריצ'רד גארדנר, פסיכיאטר אמריקאי.

ניכור הורי הוגדר כהפרעה נפשית בקרב ילדים שהוריהם מצויים בסכסוך. ילדים הסובלים מתסמונת הניכור ההורי נאלצים למעשה "לקחת צד" בסכסוך בין ההורים ומסווגים את אחד מההורים כ"טוב מוחלט" ואת השני כ"רע מוחלט" בצורה קיצונית.

ילד אשר סובל מהפרעה זו יחווה בדרגה כזו או אחרת את עצמו, כמי שאוהב מאד הורה אחד ובמקביל, שונא את ההורה האחר וכמו כן מסרב ליצור כל קשר עמו או שהקשר ביניהם נפגע משמעותית ביחס לאיך שהיה לפני הניכור.

מצב זה נגרם בדרך כלל בעקבות הסתה של ההורה המנכר, אשר שוטף את מוחו של הקטין במסרים שליליים וגורם לילדו לפתח ניכור ומטען שלילי כלפי ההורה השני, מבלי שיש לכך צידוק. במקרים אלו ניתן לפעול משפטית, כנגד אותו ההורה המנכר.

כיצד משפיע ניכור הורי על מאבק משמורת?

כאשר קיים מאבק משמורת בין ההורים ובקרב הקטינים מתפתחת תסמונת ניכור הורי, ניתן להוכיח כי ההורה המנכר מסית את הקטינים נגד ההורה המנוכר – הוכחה כזאת תזכה את ההורה המנוכר מחיי ילדיו במגוון סעדים מבית המשפט.

אותם הסעדים הניתנים להורה מנוכר שואפים להגן על זכויותיו של ההורה המנוכר וכמו כן, על בריאותם הנפשית ושלומם של הילדים.

הכרה בקיומו של ניכור הורי, בעת מאבק משמורת, עשויה לגרור אחת או יותר מההשלכות הבאות:

  • כפיית טיפול על ההורה המנכר וילדיו הקטינים.
  • הטלת סנקציות על ההורה המנכר.
  • שינוי בהסדרי הראייה.
  • העברת המשמורת מההורה המנכר להורה המנוכר.

כיצד נזהה ניכור הורי?

ישנן מספר דוגמאות למצבים של ניכור הורי. חשוב לעשות את ההבחנה בין שלושה סוגים שונים של ניכור הורי:

  1. ניכור הורי גלוי וברור – ההורה המנכר פועל באופן אקטיבי על מנת לנתק את הקשר בין הקטינים להורה המנוכר.
  2. ניכור הורי מכוון ועקיף – מצב בו ההורה המנכר פועל באמצעים עקיפים להרחקת הקטינים מההורה המנוכר וזאת תוך טשטוש עקבותיו.
    דוגמה לכך תהיה – 'קניית' הילדים באמצעים חומריים ונפשיים, מתירנות יתר, הבלטה של הורה אחד לטובה והקטנה של הורה לרעה, טשטוש גבולות וכיוצא בזאת.
  3. ניכור הורי בלתי מכוון – מצב שבו ההורה המנכר גורם לקטינים באופן לא מכוון או מודע, להתרחק מההורה המנוכר.
    כלומר, הילדים רואים את הקונפליקט בין ההורים והפרידה ובעקבות זאת "לוקחים צד" לטובת הורה מסוים.
    במצב זה, אין מדובר באשמה של אחד ההורים, אם כי יש דרכים טיפוליות להתמודד ולפתור מצב בעייתי זה.

בשני המקרים הראשונים, ישנן דרכים וניתן לפעול משפטית כנגד ההורה המנכר. לשם כך, נחוץ סיוע של עורך דין מנוסה, אשר יוכל לקבוע האם ישנן נסיבות המעלות חשד כי אכן קיים ניכור הורי. במקרים בהם יימצא כי הניכור קיים, עורך הדין יפעל בשמו של ההורה המנוכר לשם קבלת סעדים מתאימים מבית המשפט.

באילו נסיבות קיים חשד לקיום ניכור הורי?

ברוב המקרים, הנסיבות הבאות יצביעו על קיום ניכור הורי:

סרבנות קשר: אחד המאפיינים הבולטים יותר אשר מעידים כי קיום ניכור הורי – הינו מצב בו הקטינים מסרבים ליצור קשר עם ההורה המנוכר, ללא כל הצדקה – ורואים את אותו ההורה כמסוכן, מאיים ולא ראוי. בפעמים רבות, ניתוק הקשר אינו נובע מבחירה חופשית של הילד, אלא נכפה עליו להתרחק מההורה המנוכר על ידי ההורה המנכר.

"גיוס" הקטינים: הקטינים רואים וחווים עצמם כמגויסים, או שהם מגויסים בפועל ל"צבא" של ההורה המנכר והופכים ל"בני בריתו", במאבק נגד ההורה האחר; או מצב בו הקטינים מוסתים, באופן סמוי או גלוי, כנגד ההורה המנוכר, אשר נתפס בעיניהם כמסוכן.

שימוש בקטינים כאמצעי מיקוח: מצב בו אחד ההורים משתמש בקשר עם הילד שלו כאמצעי לסחיטה של ההורה האחר – כדי להיטיב את עמדותיו במשא ומתן, מול ההורה האחר, בסוגיות שונות הקשורות בהליך בגירושין, ו/או במצב בו ההורה מחבל בזדון בקשר בין הקטינים להורה על מנת כדי לנקום בהורה האחר שפגע בו.

למרות זאת, עדיין חשוב להבחין בין מצב בו סרבנות הקשר נובעת מניכור הורי לבין מצב בו סרבנות הקשר היא תוצאה של בחירה של הקטין, וזאת ללא קשר להסתה או ניכור.

לעיתים, הקשר עם אחד ההורים היה לא טוב עוד טרם הסכסוך, או כאמור הילד "בוחר צד", ואז אין רכיב של "אשמה" בקרב הורה מסוים.

במקרים כאלו אין מקום להטלת סנקציות, אך בהחלט יש מקום לנסות ולטפל במצב, בהורים ובילד.

"השוטר הרע והשוטר הטוב":  מצב בו ההורה המנכר הופך להיות זה שעושה יד אחת עם הקטינים לסיפוק בקשותיהם ותאוותם וזאת בניגוד למשל להמלצות גורמי חינוך למיניהם. ההורה המנכר הופך בכך את ההורה המנוכר, זה שמקפיד על כללי התנהגות וחינוך, ל"שוטר הרע" ומרחיק ממנו את הילדים בכך.

סימביוזה והיעדר הפרדה עם ההורה המנכר: מאפיין נוסף אשר מעיד על ניכור הורי, הוא מצב בו קיימת העדר הפרדה בין הקטינים להורה המנכר, כלומר – כאשר ההורה מצדיק ומדרבן את סלידתם של הקטינים מההורה המנוכר.

"קניית הקטינים" באמצעים נפשיים וחומריים: ההורה המנכר קונה את הקטינים באמצעים שההורה המנוכר לא יכול או לא מסכים כי ינתנו לקטינים, בכך הוא מסית אותם כנגד ההורה האחר וגורם להם לפתח נגדו רגשות שליליים, סלידה, ולהזדהות או לרצות להיות בחזקת ההורה ה"מתירן, הנדיב" , יותר מאשר עם האחר.

כיצד ניתן לפעול במקרים של ניכור הורי?

כאמור, במצבים אלו יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי, כלומר:

פניה לעורך דין אשר יבחן את הנסיבות, ויחליט באיזו דרך נכון יהיה לפעול.

במקרים בהם מדובר בניכור הורי שדרגתו גבוהה וחמורה, ניתן לדרוש מבית המשפט להתערב. לבית המשפט לענייני משפחה יש ארגז כלים רחב אשר באמצעותו ניתן להפחית ו/או למנוע את המשך המצב הבלתי רצוי והבעייתי.

הסעדים אותם יקבל הורה שיוכר כקורבן של ניכור הורי, עשויים ועתידים לסייע לו להמשיך לשמור על קשר רציף ותקין עם הקטינים.

במקרים בהם עולה טענה לקיומו של ניכור הורי, בית המשפט ייעזר באנשי מקצוע מומחים מתאימים כגון – פסיכולוגים, , פסיכיאטרים, פקידות סעד וכו', זאת כדי להתרשם מהנסיבות ולהכריע.

במקרים בהם ייקבע כי אכן יש ניכור הורי – על פי רוב, בהתחלה, יפנה בית המשפט את המשפחה לגורם טיפולי וזאת במטרה לאפשר להורים איזון מחדש של תפקידם.

כמו כן, חשוב לציין כי בית המשפט יכול לשנות את הסדרי הראיה או זמני השהות ולעיתים אף לשנות את משמורת הקטינים, וזאת בהתאם לממצאי הבדיקה.

בשלב מתקדם יותר, במקרים בהם הטיפול לא יצלח או יסייע, יבחן בית המשפט את אחריותו של ההורה המנכר – ויפעל בהתאם לשיקוליו: במידה ויתרשם כי ההורה המנכר ממשיך בהסתה ולא מסוגל לאפשר קשר בין הקטינים להורה המנוכר, בית המשפט יכול להטיל סנקציות על ההורה המנכר.

יתר על כן, ניתן לפעול כנגד ההורה המנכר, זה שאיננו פועל בהתאם להנחיות בית המשפט – באמצעות המנגנונים הקיימים, ובפקודת ביזיון בית המשפט, המאפשרת הטלת מאסר על הורה מנכר שלא מכבד הסדרי ראייה. במקרים חמורים אף יותר, תועבר המשמורת מההורה המנכר להורה המנוכר.

אולי יעניין אותך גם