מאמרים נוספים

אנחנו כאן כדי לעזור!

פנו אלינו בכל שאלה
ונחזור אליכם בהקדם עם ייעוץ מקצועי

המדריך למעבר מקום מגורים מרוחק וקיום הסדר ראיה

כאן תוכלו לקרוא אודות זכויותיכם לאחר גירושין וקביעת הסדרי ראיה ונענה על השאלה – האם הורה יכול לחיות היכן שירצה ומה המגבלות הבאות עם ההחלטה?

לבתי המשפט לענייני משפחה וכמו כן לבתי הדין הרבניים, ישנה הסמכות העניינית לדון ולקבל החלטות בנושאי הסדרי ראיית ילדים ומשמורת ילדים כחלק מהליך משמורת, מהסכם גירושין או פסק דין וגם ללא קשר לאלו, זאת כאשר כלל האצבע הוא שההורה המשמורן לא יתרחק מרחק רב אשר עשוי לגרום לפגיעה בהסדרי הראיה וזמני השהות עם הקטינים, אף אם הדבר לא נכתב במפורש בהסכם הגירושין או בפסק דין.

במצב בו אחד מהצדדים מעוניין לעבור למקום מגורים מרוחק, עולה באופן צפוי השאלה החשובה בנוגע לניגוד אינטרסים משמעותי, כלומר – מצד אחד, זכות ההורה המבקש לבחור את מקום חייו מעתה ואילך, זאת לטובת מימושו העצמי, הגשמת קריירה, נישואין ובניית תא משפחתי חדש. כל אלו הן זכויות יסוד בסיסיות.

מצד שני, אי אפשר להתעלם מכך שעומדת זכות ההורה האחר לקשר רציף, תקין ואיכותי עם ילדיו, וכמו כן זכותו של הילד לנהל קשר רציף ושוטף עם שני הוריו ללא קושי ומכשול.

ענייני מקום מגורים מעוגנים בחוק הכשרות והאפוטרופסות.

הורה המעוניין להעתיק את מקום מגורי הקטינים, חייב לקבל את הסכמתו של ההורה האחר לכך. בהעדר הסכמה, תכריע במחלוקת הערכאה השיפוטית.
הערכאה השיפוטית תבחן את טובת הקטין בראי המעבר, כמובן לאורן של הנסיבות.

ישנם אף מקרים בהם מדובר על מעבר למדינה אחרת. תיקים אלו מכונים "תיקי הגירה" ולתוצאות ההליך תהיינה השפעות מרחיקות לכת על חייהם של הקטינים וההורים.

למשרדינו נסיון עתיר ביותר בתיקי הגירה ומעבר מקום מגורים, והצלחות רבות.

זמני השהות ( מה שנקרא בעבר "הסדרי ראיה")

מטרתם של זמני השהות היא לאפשר לילדים זמן איכותי ככל הניתן, במחיצתם של שני הוריהם ובייחוד עם ההורה אשר אינו ההורה המשמורן.

כלל האצבע הנו, כי קטין זקוק לשני הוריו באותה מידה.

על מנת לאפשר זאת, בית המשפט מתייחס למקרים בהם קיים מרחק מגורים סביר בין ההורים, וכמו כן קובע כי זמן השהות בנסיעה עצמה, אינו נחשב זמן איכות, ולכן לרוב, מרחק מגורים סביר ( מרחק שאינו פוגע משמעותית בהסדרי הראיה) ייחשב לכזה שזמן הנסיעה בו לא יעלה על חצי שעה.

האם הורה משמורן יכול לעבור למקום מגורים שנחשב מרוחק?

התשובה אינה חד משמעית.

הורה משמורן אכן יכול לעבור למקום מגורים מרוחק, אך השאלה האמיתית היא האם הקטינים עוברים יחד איתו.
מעבר המשמורן והקטינים יהיה תלוי ברשות בית המשפט או בית הדין, וכמו כן יהיו תלויים במספר קריטריונים, וזאת תוך ההבנה כי הסדרי הראיה יוכלו להתקיים גם מרחוק, אך יש לקחת בחשבון שהזמן, איכות הקשר וגם הלינה עשויים לפגוע גם בקטינים וגם בהורה הזכאי לימי הראיה.

השופטים או הדיינים יכולים לאפשר בפסיקתם מעבר חד צדדי של ההורה המשמורן למקום מגורים מרוחק, וזאת במידה שסיבת המעבר תהא מוצדקת, וכמו כן תוך בחינה מעמיקה עבור טובת הקטינים ועל ההשפעה שתהא עליהם ועל כל הצדדים בעקבות המעבר.

כיצד ניתן לקבל אישור עבור מעבר למקום מגורים מרוחק?

הורה משמורן אשר מעוניין לעבור למקום מגורים מרוחק כדין, במידה ולא קיבל את אישורו של ההורה האחר, צריך להגיש פניה לביהמ"ש לענייני משפחה או לבית הדין הרבני ולבקש אישור עבור מעבר מקום מגורים. בית המשפט יבחן את האספקטים השונים, לרבות – סיבות המעבר, המרחק מהקטינים, טובת הקטין, ההשפעה על הסדרי הראיה, מידת המעורבות כל אחד מן הצדדים בחיי הקטינים ועוד.

סיבת המעבר – סיבה טובה למעבר עשויה להיות מציאת מקום עבודה שאין לו אלטרנטיבה, כלומר – שמירה על אחדות אחים במקרה של נישואים מחדש ולידת ילדים נוספים במסגרת הנישואים החדשים; אלימות של הצד שאינו משמורן כלפי הצד השני או כלפי הקטינים ועוד.

מידת המעורבות של הצד שמעוניין למנוע את המעבר – בית המשפט בוחן מה היתה מידת המעורבות של כל אחד מן הצדדים בחיי הקטינים בטרם ההחלטה על מעבר המקום – דינו של אב אשר בקושי פוגש את ילדיו מבחירה, לא יהיה זהה לדינו של אב אשר רואה ומלין את ילדיו לפחות 3 פעמים בשבוע.

בהקשר זה, בית המשפט אינו מתייחס רק להסכמות הכתובות בין הצדדים, אלא לזמני השהות אשר התקיימו בפועל, כאשר כאן חובת ההוכחה על כך שזמן ואיכות הסדרי הראיה יפגעו משמעותית, חלה על הצד אשר מבקש את מניעת המעבר.

מה ניתן לעשות במקרה בו ההורה המשמורן מחליט לעבור דירה ללא אישור?

האפשרות הראשונה תהיה צו מניעה -במקרה בו הצד שאינו משמורן יודע על כוונת המעבר עוד בטרם עת, יש ביכולתו להגיש בקשת צו מניעה למעבר, ולרוב, אם הטעמים מספקים, בית המשפט אכן יתן את הצו המבוקש.

השבת המצב לקדמותו – במידה וההורה המשמורן כבר עבר דירה ללא אישור או עדכון, על הצד השני לפנות לבית המשפט בבקשה להשיב את המצב לקדמותו. זהו צו עשה. בבואו של בית המשפט להחליט, יילקחו בחשבון: סיבות מעבר, האם הצד העותר ידע ויכול היה למנוע את המעבר מראש, וכמו כן, כמה זמן חלף מרגע המעבר ועד לבקשה.
במקרה כזה יש חשיבות רבה לזמן החולף מרגע הידיעה על המעבר ועד לרגע הפניה לבית המשפט, שכן, בית המשפט ייבחן את טובת הילדים, וככל שהזמן עובר, הילדים כבר עשויים לבנות לעצמם חיים במקום החדש ויהיה זה לרעתם לנתקם שוב ולהחזירם למקום המגורים הקודם בו חיו.

מה קורה במקרים של הגירה לחו"ל ( תיקי הגירה ) ?

במקרים בהם ההורה המשמורן מעוניין להגר לחו"ל, העניין יהיה מורכב מהרגיל, שכן, מדובר בניתוק פיזי משמעותי מחיי היומיום של הילד, וזאת בנוסף לניתוק מהסביבה, מהחברה, מהתרבות ומהמשפחה המורחבת.

החוק בישראל אינו מתייחס באופן מפורש לנושא ההגירה, ומשאיר את ההחלטה בידיו של בית המשפט, אשר בוחן לרוב את מידת המסוגלות ההורית של כל אחד מהצדדים ואז מנסה לקבוע מי מהם הוא ההורה המיטיב יותר עבור הקטינים.

מה קורה במקרים בהם ההורה הלא משמורן עובר דירה למקום מרוחק?

במקרים כאלה ובדומה למקרה בו הצד שאינו משמורן לא מקיים את הסדרי הראיה, עומדות בפני המשמורן שתי אפשרויות:

הראשונה תהיה להגיש בקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט, לכך שיתן צו האוכף על ההורה לראות את ילדיו, או לחילופין, להטיל על ההורה סנקציות בכל פעם שהוא מפר את הסדרי הראיה.

האפשרות השנייה תהיה לבקש העלאת גובה המזונות עקב התגברות הנטל שהוטל עליו, שכן הוא שוהה זמן רב יותר עם הקטינים ומכאן שהוצאותיו גבוהות יותר בגין אי כיבוד הסדרי הראיה.

למשרדינו נסיון בתחום המשפחה והירושה מזה כשלושה עשורים, לרבות תיקי מעבר מקום מגורים, ותיקי הגירה רבים.

הנסיון מלמד, כי ניהול יעיל של ההליכים מביא את לקוחותינו לתוצאה מיטבית, הבאה לידי ביטוי הן בטובת הילדים והן בטובת הלקוח.

אולי יעניין אותך גם

ניכור הורי

מאבק הגירושין מגיע לפסים מכוערים? ייתכן כי מדובר ב"ניכור הורי" – חשוב שתכירו את הסעדים שעומדים לרשותכם ותימנעו ממצבי הסתה של ילדיכם נגדכם. החוק בישראל

קרא עוד